שנת הלימודים בפתח, הילדים אוטוטו חוזרים לכיתות המלאות-מדי, למסדרונות הרווים בתחרותיות ולמורים העייפים.
סביבת לימודים כזו, אותה אנחנו מכירים מרוב בתי הספר, עלולה ליצור תחושת מתח וחוסר נוחות בעולמו של ילד, המתפקד כמו נייר לקמוס המושפע מהאווירה הלחוצה סביבו. הרגשות הללו אשר עוטפים את הילד,
מתבטאים לעתים בתזזיתיות רבה, בתגובות אגרסיביות, בריכוז המופרע מכל גירוי קל שבקלים ובתחושת אי-מסוגלות שעלולה ללוות אותו בהמשך חייו.
ד"ר נמרוד שיינמן, מחלוצי הרפואה האינטגרטיבית ורפואת גוף-נפש בישראל, שפיתח את "שפת הקשב" לילדים יחד עם שימי לוי, מספר מהו מיינדפולנס:
"במצב בסיסי, יכולות הקשב שלנו נתונות לתנודתיות רבה – אנחנו פועלים על אוטומט ושמים לב לרגש ולתחושה רק בדיעבד.
בתרגול קשיבות אנו מפתחים מיומנויות קשב ומודעות חזקות ויציבות יותר לכל מה שקורה לנו, ובאופן טבעי, זה גורם לנו להיות ערניים, ממוקדים ויעילים יותר ולחוות יותר שליטה.
כתוצאה מכך מתעצמת תחושת החיות, החיוניות והרוגע, והלחצים והנטייה לאימפולסיביות פוחתים".
אז איך מלמדים ילד לעצור הכל ולהקשיב לעצמו, דווקא ברגעים הכי קשים, כמו ריב עם חבר או קבלת פידבק שלילי מהסביבה?
ד"ר נמרוד שיינמן משתף בטיפים שיעזרו לכם לגדל ילדי מיינדפולנס בשלושה צעדים פשוטים:
היו מבוגרים קשובים
לפני הכל, עצרו והביטו על עצמכם. מיינדפולנס היא שפה ומיומנות נרכשת שמשלבת הקשבה, דמיון מודרך והנחייה שעוזרת לנו לפגוש את עצמנו בצורה אחרת ולחוות רוגע, שחרור ויכולת להכיל רגשות קשים. כדי להקנות לילדים כלים שיאפשרו להם לחיות חיים של קשיבות, אתם צריכים להוות להם דוגמה מעולה כיצד עושים זאת.
באותו אופן שבו מבוגר שלא מורגל בשחייה יתקשה ללמד ילד להציל עצמו מטביעה, כך הורה שלא קשוב בעצמו למה שקורה בגופו ובנפשו, לא יוכל לעזור לילד לרכוש הרגלי קשיבות שיטיבו עמו. כאשר אדם לומד להנחות ילד בשפת הקשב, להיעתר להנחיה ולפגוש את החוויה, כך הוא הופך להורה בטוח, משמעותי ומרגיע.
הקשבה
דרך פשוטה וטובה להטמיע הרגלים מעולם המיינדפולנס היא תשומת לב לתחושות הגוף, לרגשות, לנשימה וללב. נסו לבקש מילדיכם לנשום ולהתמקד בספירת הנשימות – כמה נשימות הוא נושם במשך דקה, מבלי לשנות את קצב הנשימה, תוך שאתם מודדים את הזמן וסופרים בעצמכם את הנשימות שלכם. לאחר מכן, בקשו ממנו לספר כמה נשימות נשם, באילו איברים בגוף חש את הנשימה והאם התחושות בגוף או בלב השתנו.
תרגיל נוסף ופשוט שניתן לבצע במיטה לפני השינה הוא לעצום את העיניים ביחד, להקשיב לצלילים שמגיעים מבחוץ ולנסות לשמוע את הצליל החלש ביותר בסביבה.
ניתן ליצור סקרנות אצל הילד על ידי עריכת מעין תחרות ובסוף הזמן המוקצב להכריז מי המנצח ששמע את הצליל המרוחק ביותר.
אם הקשבנו יחד לצלילים במשך דקה – הצלחנו ליצור דקה של קשיבות. בעתיד יוכל הילד להשתמש בטכניקות של שפת הקשב כשהוא רוצה להרגיע את עצמו, כמו לפני מבחן או בזמן ויכוח עם אח או אחות.
רפלקציה
שיטה נוספת להרגיל את הילד לשים לב לרגשות ולתחושות היא לשתף אותו בחוויות היומיומיות ולהקשיב לחווית שלו. ד"ר שיינמן מספר שכשילדיו היו צעירים, הוא ערך איתם מעין טקס כל ערב לפני השינה, בו היה מספר להם על משהו מעניין שקרה לו היום ועל חוויה שהוא זוכר מילדותו – זוהי רפלקציה להווה ולעבר שמרגילה את הילד להקשיב לחוויות של האחר, לשתף בחוויות שלו עצמו ולהביט עליהן מפרספקטיבה אחרת שתאפשר לו לבחון בשנית את החוויה ולעבד אותה בצורה שונה.
מיינדפולנס הפך בשנים האחרונות לכלי חשוב בעולם החינוך והטיפול בארץ ובעולם והוכח כי הוא מעניק לילדים בריאות גופנית ונפשית, כלים לחוסן פנימי ותובנות משמעותיות. אם נדע כמבוגרים להזמין ילדים לחויות קשיבות באופן יצירתי ומותאם גיל, נעניק לילד התנסויות וכלים שהוא יכול להשתמש בהם בעתיד ונהפוך למבוגרים משמעותיים עבורו.
רוצים לשמוע עוד?
ד"ר שיינמן הוא מחלוצי הרפואה האינטגרטיבית ורפואת גוף-נפש בישראל, מומחה ביחסי הגומלין בין הנפש לגוף ובמשמעותם בתהליכי טיפול וחינוך ומייסד המרכז הישראלי לרפואת גוף-נפש והמרכז הישראלי לקשיבות בחינוך, מיוזמי תוכנית "שפת הקשב". חבר במועצה להעצמת הרוח בחינוך ובצוות רוחניות בחינוך במכון ון-ליר, מרצה בארץ ובחו"ל ומנחה בקורסי הכשרה בארה"ב, אירופה, אוסטרליה וישראל.