אנדומטריוזיס הינו מצב שבו קטעים של רקמה, הדומה בצורתה ובהתנהגותה לרקמה של רירית הרחם (אנדומטריום), גדלה ומשגשגת באופן לא מבוקר במקומות אחרים בגוף, לרוב באזור חלל האגן ואיברי הרבייה: שחלות, חצוצרות, שטח הרחם החיצוני כמו הרצועות התומכות אותה, לצלקות שנותרו מניתוחים קודמים בבטן תחתונה והמעיים.
במקרים קיצוניים יכולה אף להתפשט לאזור המעי הגס, הרקטום, שלפוחית השתן ואף לחלל הבטן.
נגעים אלו יכולים להיות מיקרוסקופיים ואף להגיע לגדלים משמעותיים ובהתאם לכך יכולים להיות שטחיים או לחדור עמוק אל הרקמות.
תופעה זו נפוצה יותר אצל נשים לבנות ואצל נשים שתרם הרו, ומופיעה בשכיחות גבוהה יותר בין הגילאים 25-45 שנה.
גידולים אנדומטריאלים אלו מגיבים לתנודות החודשיות של גוף האישה ברמה ההורמונאלית והם גדלים ומדממים בכל מחזור חודשי כאילו הם נמצאים ברחם עצמה. שלא כדם הוסת, דם זה אינו יכול לעזוב את הגוף, הוא מצטבר לציסטות דלקתיות שיוצרות הידבקויות שמובילות בסופו של דבר לכאבים כרוניים באזור האגן והגב.
הסימפטומים של המחלה
דימומים ווסתיים כבדים המלווים בכאבי בטן, בחולשה כללית ובבחילות.
דימומים בין מחזורי הוסת.
שלשולים ודחיפות במתן שתן בזמן ווסת.
אי נוחות וכאבים בזמן קיום יחסי מין.
כאבים בזמן ביוץ.
הופעת כאבים או דימומים בזמן מעבר צואה או מתן שתן.
עצירות וכאבים בתנועת המעיים.
תחושת לחץ ואי נוחות מתמשכת באזור האגן.
האנדומטריוזיס נחשבת לגורם השלישי לאשפוז נשים במחלקה גניקולוגית, לבעיה מרכזית בבריאות של נשים בגיל הפוריות, ולאחד הגורמים העיקריים לאי תפקוד אצל נשים בגיל הפוריות . כ-30 עד 40 אחוז מן הנשים הסובלות מאנדומטריוזיס אינן פוריות. הזמן הוא גורם קריטי בטיפול במחלה, אך לצערנו תופעה זו בד"כ מאובחנת בשלב מאוחר מדי. אורך אבחון המחלה נע בין שש עד עשר שנים, ומביאה נשים המנסות להרות לרמת תסכול גבוהה.
שכיחות המחלה רב יותר בתקופת הפוריות משום שרקמה רירית ברחם ניזונה מרמת האסטרוגן בגוף.
הסיבה העיקרית לבעיית הפוריות היא עקב הדבקויות של תאי רירית הרחם הגורמות לחסימה מכאנית של פתחי החצוצרה ובכך מונעות את המפגש בין הביצית לזרע. כמו כן, ידוע כי תאי האנדומטריוזיס מפרישים חומרים שיכולים לפגוע בהשתרשות העובר בחלל הרחם.
סיבת המחלה
לא ידועה סיבה מובהקת למחלה אך קיימות מספר תיאוריות:
בעיה מולדת.
התפשטות דם הוסת מהרחם דרך החצוצרות אל האגן האחורי, כיס דגלס, ( יכול אולי להיגרם מתרגול תנוחות הפוכות רבות במהלך ימי הוסת).
התפשטות התאים דרך כלי הדם והלימפה.
בעיה גנטית.
מערכת חיסון חלשה שלא מצליחה להרוס את הרקמות היוצאות מהרחם.
אבחון המחלה
הדרך הראשונית לאבחון המחלה היא ע"י בדיקה גניקולוגית רגילה, ובחלק מן המקרים גם בדיקה רקטאלית. כמו כן, ניתן לאבחן את המחלה בעזרת בדיקת דם, נטילת רקמה לבדיקה – ביופסיה, או MRI, אך הדרך הטובה ביותר לאבחון המחלה הינה ע"י בדיקה פולשנית ומיקרוסקופית בעזרת מכשיר הקרוי לפרוסקופ המאפשר כניסה לחלל הבטן דרך הטבור עם סיב אופטי.
מחלה זו נקראת "האניגמה של הגניקולוגיה"-אין פתרון רפואי חד משמעי לתופעה.
עד היום אין טיפול מרפא לאנדומטריוזיס, וכמו כן לרוב המחלה יכולה להחמיר ככל שגיל האישה עולה. ישנם טיפולים המציעים הקלה של הסימפטומים באופן זמני, אך כאמור אינם נותנים ריפוי מלא של הבעיה. האנדומטריוזיס יכול לחזור ולהופיע בשנית אחרי כל אחד מהטיפולים.
טיפול קונבנציונאלי
תוך שימוש במכשיר הלפרוסקופ ניתן לבצע צריבה חשמלית או צריבה באמצעות קרן לייזר של הנגעים, לקלפם ולהסירם במידת האפשר תוך הפרדת הדבקויות.
פתיחת חסימות בחצוצרות לאפשור הריון טבעי.
תרופת דנזל ותרופות אנאלוגיות של GNRH.
טיפול הורמונאלי ומתן גלולות להקטנת הפרשת האסטרוגן כדיכוי הורמונאלי – טיפול זה לא מרפא את המחלה אך עוזר בצימוק הרקמה (תהליך שלוקח מספר שנים לא קטן).
תרופות נגד כאבים, להקלה אך לא לריפוי.
זריקות דפו פרוברה –תכשיר תואם פרוגסטרון שמפחית דימום ווסתי.
במקרים של כאבי בטן תחתונה עקשנים ודימומים כבדים בעת ווסת, מטפלים היום בארה"ב בתרופה בבליעה שמיועדת לסרטן השד ונקראת "aromatase inhibitor", והיא עדיין איננה מאושרת.
במקרים קיצוניים במיוחד מבצעים ניתוח לכריתת האיברים שמכילים את הרקמה החוץ רחמית ובעיקר כשהיא נמצאת על אברי הרבייה בהתחשב בתכנית הפריון של האישה.
טיפול משלים
תזונה הורמונאלית נכונה לחיזוק מערכת החיסון.
טכניקות להרפיית שרירי האגן.
דיקור.
ביופידבק.
צמחים.
הומאופתיה.
עיסוי כמקור להנאה והרגעה.
הנחת תחבושת חמה עם שמן קיק על הבטן.
ויטמינים ותוספי מזון
מחלת האנדומטריוזיס אינה ניתנת למניעה ולכן מידת ההקשבה של האישה לגופה, כמו גם מידת ההקשבה של הרופא לתלונותיה, הם אלו שיעשו את ההבדל.
ברמה הגופנית
מחלה זו יכולה להיווצר ממקום של תקיפה מינית כאשר הרקמות יוצרות כמעין כיסוי, מסך לאיברים הפנימיים של האישה ממקום של פחד וצורך בהגנה.
ברמה הנפשית
האישה יוצרת מחלה כפחד להביא ילדים לעולם וכדרך התמודדות מטראומה שחוותה.
הכאב הפיזי החזק שהאישה חווה הוא קל יותר מהכאב הנפשי הקיים.
האישה חווה לעיתים סכסוך פנימי עמוק עם עצמה וגופה.
ברמה הרוחנית
המחלה יוצרת הסתרה של עולם עמוק שחווה כאב וחדירה לאינטימיות הכי כמוסה של האישה.
עבודת הדחקה קיימת בגוף שסובל מאנדומטריוזיס.
ברמה האנרגטית
ייתכן חוסר איזון בצ'קרה הראשונה ובעיקר בשנייה.
שתי הצ'קרות הראשונות מושפעות ומשפיעות על עולם החומר המקרקע אותנו לאדמה ולעצמנו, ויוצרות חיבור בריא ומאוזן עם עברנו, ילדותינו ומשפחתנו. יתכן שאישה החולה במחלה היא נטולת סיפוק עצמי ולא מחוברת ליצרים וליצירתיות שבה.
לכן חשוב אף בחשד הקל ביותר במקרים שכאלו, להפנות את האישה לדמות סמכותית ומקצועית שאליה תוכל ללכת לטיפול, כגון פסיכולוגית, מרכז סיוע לנפגעות, וכו'.
יוגה ואנדומטריוזיס
הפגישה וההכרות הראשונית עם אישה החולה במחלה חשובות מאוד.
רצוי ,אם האישה מאפשרת זאת, ליצור שיחה קצת יותר עמוקה איתה על מנת לדלות כמה שיותר פרטים על אופי המחלה, כגון: סימפטומים , תחושות, כאבים, השלכות המחלה על חיי היום יום שלה, בעיות פוריות ורצון להרות וכו', בכדי ליצור את תרגול היוגה הנכון ביותר בשבילה בהתחשב בהתנהלות המחזור החודשי.
מעבר לתרגול הפיסי של תנוחות היוגה בזמן השיעור, היוגה הנשית מציעה 'ארגז כלים' עשיר לחולה שיעזור לה להתגבר ולו במעט על תופעות המחלה אך יותר מזה יעזור לה להתמודד ולהתחזק מתוך מקום של הכרות אישית שלה עם עצמה. כאשר אישה כזו תגיע אלי לשעורים אפתח בפניה את 'ארגז הכלים' ואסביר לה את חשיבותו ותרגולו היום יומי.
ניהול של יומן מעקב כאב – כיוון שמחלה זו מאופיינת בעיקר בהרבה כאבים, ואם זה אכן העיסוק שלה במחלה, אבקש ממנה לתעד את הכאבים שהיא חווה, כמו למשל מתי הם חזקים יותר, האם יש להם קשר ישיר למצב נפשי, תיאור הכאבים (בערה, סכינים, צריבה, שרפה…), לדרג כאב, ולבדוק איך היא מתייחסת לכאב (תסכול, חרדה, עצב, כעס…).
כתיבה אינטואיטיבית – לכתוב יומן אישי יום-יומי, לבדוק סכסוך פנימי שלה עצמה עם גופה.
דימויים – לתת לעצמה להעלות דימויים ותחושות מתוך הגוף במהלך היום ובתרגול היוגה, ולרשום אותם.
חיבור לצ'אקרות – הרצון למצוא את היצירתיות הפנימית שלה מתוך הצ'קרה השנייה.
לגיטימציה לשינוי – שתאפשר לעצמה ליצור איזון יום-יומי בין החוץ לפנים דרך הבנה שעליה לעצור לרגע את מרוץ החיים, לגלות את הדרך שלה, ולאפשר לעצמה.
הכרות עם הסוטרות
לדוגמה:
סוטרה 1.33 – סוטרת הלב, מדברת על רגשות
סוטרה 2.15 – עוסקת בסבל ממקום של הבנה ובחירה בהגדרת הסבל.
סוטרה 2.16 – יש לדחות את הסבל בטרם בא.
דמיון מודרך.
הרפיה ומדיטציה.
נשימות ככלי יום יומי להרגעה.
התרגול הפיסי
תרגול היוגה הפיסית, אסאנות ופראניאמה, יעשה מתוך בניה וחיזוק מערך התמיכה הפנימי של האישה דרך כינוס החושים וחיבור "לרגע הזה", בכדי לאפשר לשינוי להתרחש, ידיעת השינוי כדבר קבוע…
ניצור מודעות אצל האישה לשינויים שחלים בגופה לאורך המחזור החודשי ונתייחס לחשיבות שבבניית תרגול מתאים לכל זמן בחודש, לדוגמה: בזמן ווסת – להימנע מתנוחות הפוכות ודינאמיות, דגש על שחרור מפרקי ירכיים, פיסוקים, התמסרות לכוח הכובד, שחרור גב תחתון דרך קיעור וקימור…
כמו כן ניצור תרגול מתאים אם וכאשר האישה בטיפולי פוריות.
תרגילי נשימה שיעזרו להתמודד עם הכאב ומתח:
אוג'אי לפראטיהארה.
קומבקות –עצירת הנשימה כלגיטימציה ליצירת רווח ולקיחת פסק זמן.
עצירות נשיפה להרפיה ממתח.
אנלומה וילומה
אסאנות:
חיזוק מערכת החיסון – פתיחת בתי שחי בויניאסה של חצי גשר ועיסוי עדין למפסעות בשואסאנה או בתנוחת האישה. (גירוי בלוטות הלימפה).
שחרור מערכת העצבים – עבודה עדינה של פיתולים.
המרצת בטן וגב תחתון – ויניאסות של קיעור- קימור בתנוחת החתול.
שחרור מתח מאיזור האגן- עבודה עדינה של מ.ב. לאורך כל התרגול.
שחרור מפרכי ירכיים- פיסוקים גדולים, תנוחת היונה והגמל.
תנוחת האישה – לשחרור והרפית מע' העצבים, הזרמת דם, איזון הורמונאלי,
שחרור מותנית ומפרכי ירכיים.
שחרור מתח על ידי הרפיה ארוכה בדגש על נשימה לבטן תחתונה, נשימה יוגית מלאה, ודימיון מודרך.
ביבליוגרפיה
- www.ynet.co.il
- www.doctors.co.il
- www.nashim.sheba.co.il
- בריאות האשה, האנציקלופדיה הרפואית החדשה, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד.
עדי גונן – מורה מוסמכת ליוגה נשית
טל:0507871737
adigonenn@hotmail.com
עדי גונן קויפר – יוגה ורפואה משלימה
