1. מצאו מורה רוחני.
הימנעו מקורסים אצל מורים שמלמדים מתוך דגש מוחלט על הצד הגופני של היוגה. חשוב למצוא מורים שיכולים להביא אתכם להבנה מלאה גם של הצד הרוחני (בניגוד לדתי) של היוגה. המורים אינם צריכים להיות מהזן המשכיל,שרכשי ידע מקריאת ספרים והשתתפות בסדנאות, אלא כאלה שמלמדים מתוך ניסיונם המעשי. מורים מסוג זה יוכלו להתמודד ללא היסוס עם כל סוגיה רוחנית שעלולה לעלות במהלך הקורס.
2. וודאו שאתם חווים העברת מידע ישירה.
אל תתפשרו על קורס שמנוהל בידי מורים מתחילים שמעבירים את הידע שקיבלו מהמאסטר שלהם באמצעות DVD. אל תתפשרו על אותו "מאסטר" שמגיח רק מדי פעם במהלך הקורס. כל תלמיד צריך שתהיה לו האפשרות למגע ישיר עם המורה הרוחני, שהרי פעמים רבות העברת המידע והידע מתבצעת ברמה האנרגטית.
3. הגודל כן קובע.
לעתים תכופות נראה קורסים להכשרת מורים בהם נוכחים 60 עד 200 תלמידים בקורס. בקורסים מרוכזים של 200 שעות לימוד, שבמהלכם מתבצע תרגול עמוק ומעמיק, חווים רבים מהתלמידים משברים פיזיים, מנטליים, רגשיים ורוחניים, ויש שיאלצו להתמודד מול כמה אתגרים במקביל. במקרים אלה, כתוצאה מכך שהקורס הוא רב-משתתפים ואינו מאפשר יחס אישי, לרוב יאבדו התלמיד וצרכיו בקהל הרב.
4. הימנעו מדתות, כתות וסגידה.
הימנעו מקורסים בהם מורגשת ולו הרמיזה הקלה ביותר לסגידה למורה הרוחני. תרגול יוגה הוא תהליך של הפיכת המורה המתחיל למאסטר בזכות עצמו, ולא לעוד כבשה ההולכת עיוורת אחרי העדר.
5. לימוד מעשי.
וודאו שהקורס מכיל מספיק שעות של לימוד מעשי ותרגול בפועל, כדי שלא תמצאו עצמכם עשירים בידע תיאורטי אך, למעשה, לא מוכנים לצאת וללמד בעצמכם. הכרת האסאנות (תנוחות היוגה) לאורכן ולרוחבן אינה מספיקה כדי לדעת איך ללמד אותן. קורס הכשרת מורים ליוגה אינו מחנה אימונים לתרגול האסאנות. אתם צריכים ללמוד תקשורת, פסיכולוגיה, שפת גוף, איך לתקן תנוחות על ידי שימוש בטכניקות מגע ואיך לתמוך, מנטלית ואנרגטית, בתלמידיכם לעתיד.
6. יוגה אינה התעמלות.
זכרו כי 90% מהתלמידים שלכם הם מתחילים! לרוב האנשים במערב יש מגבלות פיזיות ובעיות רפואיות. הימנעו מיוגה נמרצת ואקרובטית מדי. בחרו ביוגה שמאפשרת למתחילים כניסה חלקה ובטוחה אל עולם התרגול. אחרת תמצאו עצמכם משתייכים לאותם אינספור מורים ליוגה שגורמים לתלמידים שלהם לחשוב (כבר אחרי השיעור הראשון) שהם לא גמישים מספיק כדי לתרגל.
7. הגבלת שטח תרגול.
הימנעו מסוגי יוגה שמראש מגבילים אתכם ואת התלמידים שלכם למקום או לאווירת תרגול מסוימת (חדרים מחוממים או חללים מלאים באביזרים). המהות של תרגול יוגה היא שניתן לתרגל אותה בכל מקום ובכל זמן. התלמידים שלכם צריכים להיות מסוגלים להשתמש בידע שהענקתם להם ולתרגל עצמאית בכל מקום, ללא תלות בתנאים כאלה או אחרים.
8. ניו-אייג' יוגה.
הישמרו ממוזרויות ומקשקושים של ניו-אייג'. הכול טוב ויפה בידע על אנרגיות וצ'אקרות, אך בתרגול היוגה יש הרבה מעבר לזה.
9. קשר עם המורה לאחר סיום הקורס.
וודאו כי זמינות המורה נשארת בעינה גם לאחר סוף הקורס, כך שבמידה ויעלה הצורך תוכלו לקבל מענה לשאלות שיצוצו והדרכה בצעדיכם הראשונים כמורים. האפשרות לתמיכה רוחנית מהמורה שלכם צריכה להמשיך ולהתקיים מעבר לקורס עצמו, שכן גם התרגול אמור להימשך אחרי קבלת התעודה.
10. עוצמת הטרנספורמציה.
תנו ללב, לא רק לראש ולארנק, להשתתף בחיפוש אחר המורה והקורס המתאימים. אל תתנו לטרנדים ולמבצעים להשפיע עליכם. המורה הוא הכלי לאותו לימוד שיתכן כי יהדהד בכם לנצח. מורים אמתיים ירחיבו את הקיבולת שלכם לקראת החוכמה שתעלה ותבוא מהמקום שנמצא מעבר למוח המתוכנת שלכם.
