היום, הבטחתי לעצמי, היום, אשב לסיים את כתיבת המאמר. והיום הזה הוא כל כך הרבה ימים כבר.
אני מתיישבת, מדליקה את המחשב, מניחה כוס מים לצדי ולפתע צליל אלקטרוני מפלח את הדממה- מתקבלת הודעה חדשה.
אני לרגע מתפנה לענות והמחשבה נודדת לכיוון אחר. חזרתי אל המאמר, כמה מילים לאחר מכן, אני שמה לב כי כוס המים התרוקנה, מתפנה למלא אותה ומתיישבת שוב, ברגע הזה אני נזכרת במייל שלא עניתי עליו ובחלב (השקדים!) שהושאר מחוץ למקרר ומתקבלת עוד הודעה…
כך עוברת לה השעה שהקדשתי לכתיבה ועוד יום מסתיים לו וגם בו המאמר לא נכתב.
הפרעת קשב? אולי במושגים מערביים. ובעיני הבודהה- "Monkey mind".
ובכן, מה הקשר לקופים ולהפרעת הקשב שלי?
הבודהה מתאר את ההכרה האנושית כמו קוף המטפס על עצים, קופץ מענף אחד רק בשביל לתפוס אחד אחר וממשיך לו ומקפץ בחיפוש
אחר פירות ביער.
בדומה מאוד לקוף כך גם מתנהלת ההכרה האנושית-
המחשבות, התחושות או התנודות התודעתיות מופיעות ונעלמות כחבורת קופים שיכורים חסרי בלמים המקפצים בין העצים.
תרים אחר הבננה הבאה.
ומהן אותן בננות?
בכתבים ודרשות בודהיסטים נמצא הסברים מקיפים לתודעה ולתהליכי התודעה ותפקודיה.
העקרון הפילוסופי הבסיסי של הבודהיזם הוא שכל סבלנו נוצר בגלל אותה תודעה חסרת משמעת, ואילו תודעה לא מאולפת זו נולדת כתוצאה מתגובה לגירויים פיזיים, נפשיים, סביבתיים ועוד.
העולם המהיר והאינטראקטיבי בו אנו חיים מספק שפע גירויים, מספיק להציץ במכשיר השוכן אצלנו בכיס כדי לקבל מסרים מקצוות עולם, באלפי אפליקציות שונות, בכל שעה ביממה.
ולכל גירוי, תגובה- במציאות הזו אנו מתחזקים את תרבות ה- comment, המענה המהיר מקצה עולם אחד למשנהו בטווח של דקות ספורות רגע לפני שמישהו כבר יפתח עלינו צו חיפוש במשטרה.
בתוך הפינג פונג הדיגיטלי הזה, של גירוי ותגובה, בלי משים אנו מתחזקים עוד כמה קופים שיכורים מקפצים בהכרה.
כאשר איננו מודעים לתופעה, אנו בדרך-כלל מקשיבים למחשבות שעולות, לרגשות השליליים, נותנים להם לנהל אותנו, עם חלקם אנו מזדהים, מאפשרים להן לעצב את תפיסת המציאות שלנו ולעיתים אף מוצאים את עצמנו מתוסכלים מחוסר היכולת להתמקד בדבר אחד או לסיים משימה אחת בכל פעם.
הפרעת קשב וריכוז
לא סתם בראייה המערבית נקראת התופעה, הפרעת קשב וריכוז, על אף כי אבחנה זו כבר נטחנה עד דק ובארה"ב מדווחים על אחד מכל חמישה ילדים כסובל מהפרעת קשב, למעשה רק 3-5% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה אורגנית.
הרפואה בת זמננו מתארת הפרעת קשב וריכוז כהפרעה נוירולוגית בעלת השלכות התנהגותיות ורגשיות אשר נוצרת בעקבות חוסר איזון בהפרשה וספיגה חוזרת של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) במערכת העצבים המרכזית, זו נקראת ADD, ולעיתים מאופיינת בנוסף בהתנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית ושמה יהיה ADHD.
הפרעת קשב מאופיינת בעיקר במהירות התגובה בתחום הפיזי, המנטלי, החשיבתי והרגשי.
נמצא כי באוכלוסייה הבוגרת קיים חוסר איזון במוליכים עצביים כמו דופמין וסרוטונין ועדיין לא ברור לגמרי האם חוסר האיזון נוצר עקב האצה בספיגה החוזרת או ייצור מופחת שלהם.
הדופמין, מוליך עצבי שובב, לוקח חלק בהרגשת עונג, תשוקה, אהבה, מוטיבציה, תשומת לב ואפילו בהתמכרות לקפה, שוקולד וקוקאין. בחסרונו נרגיש לא פעם עייפים, משועממים או נחווה תחושת "דאון" מסויימת. התגובה לירידת הדופמין תשלח אותנו לא פעם לחפש אחר הבננה הבאה.
ובחזרה לבודהה
עוד לפני הימים בהם הפך העולם מקדש לתרבות התשוקה, העונג ובתי הקפה לימד הבודהה את תלמידיו כיצד לתרגל מדיטציה על מנת לאלף את אותם קופים שיכורים בהכרתם.
הקפיצות והסחות הדעת אלה הן מצבי תודעה והטכניקה לגבור עליהן צריכה להתפתח מבפנים, כך לימד.
לא ניתן יהיה להסירם באמצעות שיטה חיצונית כלשהי, כמו תרופה.
למעשה, אין טעם להילחם בקופים, או לנסות לגרש אותם, אנו לומדים בתרגול כי מה שאנו מתנגדים אליו- נשאר איתנו.
במקום זאת, אמר הבודהה, אם נבלה זמן מה כל יום במדיטציה שקטה, בעזרת התמקדות בנשימה או במנטרה פשוטה, נוכל, לאורך זמן, לאלף את הקופים. הם יגדלו בצורה שלווה יותר אם נכניע אותם באהבה ע"י תרגול מדיטציה קבוע.
וגם אני, בסופו של דבר, אסיים את כתיבת המאמר.
תרגול קצר אותו אפשר לשלב גם בשגרת יום עמוס במיוחד:
- כוונו שעון מעורר ל-5 דק קדימה והתיישבו בצורה נוחה על כרית או כיסא.
- עצמו את העיניים והרפו את שרירי הפנים, אפשר להתמקד בהרפיית גלגלי העיניים לאחור, אל תוך ארובות העיניים או בשחרור הלסת התחתונה והאזור מאחוריי האוזניים.שחררו את הכתפיים והוציאו אויר.
- קחו רגע והפנו את תשומת לבכם אל הרחשים והקולות מסביב, הרגישו את התחושה שאותם קולות מייצרים בגופכם.
- הביאו את תשומת הלב פנימה, אל הרחשים השונים בתוך הגוף.התמקדו בקצה האף והרגישו את זרימת האוויר פנימה והחוצה ממנו, הקצב שלו, הטמפרטורה.
- התחילו לספור את נשימותיכם, עד לנשימה העשירית. שימו לב כשתשומת הלב בורחת מן הספירה למקום אחר וחזרו למספר בו הפסקתם.תוכלו להתחיל לשים לב להסחות הדעת וללמוד להשיב את המיקוד לנשימתכם.מומלץ לתרגל זאת למשך 10 ימים כדי לחוש את השפעת התרגול.
מקורות:
