החורף תמיד היווה בשבילי אתגר מול תרגול היוגה.
לקום מוקדם בקור, לפרוש מזרון ולהתחיל לזוז כשכל הגוף כל כך נוקשה ומכווץ. מפתה כל כך להישאר במיטה, להרוויח עוד שעה-שעתיים מתחת לשמיכת הפוך ולהתכרבל. לפעמים אף לוותר על התרגול, לדחות אותו למחר, לפעמים מחרתיים או עוד שבוע.
כך אנו מוצאים את עצמנו עצלים, עייפים וחלשים אל מול הקור החיצוני שמחליש ומכווץ את הגוף והתודעה.
מאז שאני מלמדת כל בוקר, הרצון לקום ולתרגל הפך להיות יותר ויותר טבעי לי. אין ספק שעצם ההוראה מגבירה בתוכי את הנחישות לקום ולנוע, לנשום ולהניע בתוכי איברים ומקומות שנסגרו בשינה, ולפתוח את הגוף ליום חדש מלא בנשימה, רעננות וחיוניות.
בחודשים האחרונים אני חוקרת את האש הפנימית בתרגול היוגה, הנקרא גם "אגני" בסנסקריט.
האגני- האש הפנימית
האגני אחראית על עיכול ומטבוליזם, על טרנספורמציה ויצירת אנרגיה. היא הכוח המניע מאחורי כל פעולות הגוף, ממריצה ומניעה אותנו מבפנים.
האגני מושפעת מסביבה חיצונית – מזון, שתייה, פעילות וכמובן גם עונות השנה.
הקור שכולנו מרגישים לאחרונה – מוציא את האגני מאיזון, קורא לנו להתכנס פנימה ולפעמים אף מכווץ פיזית.
הגוף יותר נוקשה, קשה לנו להניע את עצמינו על הבוקר ובכלל.
תרגול היוגה ממשיך להצית כל פעם מחדש את הלהבה הפנימית. אנו מחזקים ומחממים את האגני דרך ברכות השמש המחממות, פיתולים שניגשים למערכת העיכול ולאיברים הפנימיים, כפיפות לאחור שמעוררות ומעלות את רמת האנרגיה בגוף, תרגילי נשימה ותרגילי ניקוי (קריות).
דרך עבודה נוספת לחיזוק האש הפנימית היא התמקדות בצ'אקרה השלישית שנקראת גם מקלעת השמש (solar plexus).
זהו מרכז אנרגיה שנמצא מתחת לכלוב הצלעות באזור הסרעפת וצבעו צהוב כמו השמש.
כשאנחנו מתמקדים באזור זה, אפשר לדמיין אור חמים ונעים שנכנס לגוף, ממלא אותנו ומתפשט בכל חלל הבטן, באיברים הפנימיים, בין התאים וברקמות.
ביוגה סוטרות של פטנג'לי, מתוך כללי המוסר של יאמה וניאמה, מוזכרת המילה "טאפאס". המילה מגיעה מהשורש "טאפ" – משמעו לחמם.
"מהו טאפאס? טאפאס מתורגם על פי רוב כסגפנות, אבל משמעות מילה זו מבוטאת טוב יותר כתשוקה בוערת. זו תשוקה בוערת לטהר כל תא בגוף ובחושים, כך שהגוף והחושים יהיו תמיד טהורים ובריאים, ולא יאפשרו לאי טוהר לחדור למערכת שלנו. ברוח זו יש לתרגל את האסאנות. זו קארמה יוגה, היוגה של הפעולה, משום שהתשוקה הבוערת לשמור כל חלק נקי מחייבת אותנו לפעול."(עץ היוגה/ב.ק.ס איינגר)
ב.ק.ס איינגר מדמה את כללי היאמה וניאמה לשורשים ולגזע העץ, כך גם את עיקרון הטאפאס.
בכדי שהשורשים יעמיקו אל האדמה והגזע יהיה חזק יותר – יש צורך לטפח את עיקרון הטאפאס.
הגזע נותן לנו את הכוח והיציבות הפנימית אל מול אתגרי החיים.
לכן דווקא בימים אלו, קרים וגשומים, אנו נדרשים להגביר את הטאפאס בתוכנו, את החום הפנימי, את כוח הרצון, הנחישות וההתמדה להמשיך לפעול ולנקות כל תא ותא בגופנו. חום של עוצמה שמביא לריפוי וטרנספורמציה בגוף ובתודעה. חום זה יוצר כוח פנימי להמשיך לתרגל, להתמסר בצורה מלאה לדרך שבה אנו צועדים, וליצור שינוי בהרגלים ובדפוסי היום יום.
הדרך שבה אנו מתנהגים כלפי עצמינו בתרגול יכולה ללמד אותנו רבות. הטאפאס מתבטא ברצון לעשות עבודה מאוד מעמיקה עם עצמנו על המזרון, עבודה של התבוננות, העמקה וחקירה בתרגול האסאנות (התנוחות) ככלי לשינוי וחקירה בחיי היום יום. יש מתרגלים אשר ירצו תמיד ללמוד, להעמיק, לשאול. ויש כאלה שתמיד "יפלו" לדפוסי תרגול ישנים אשר לאורך זמן גם יזיקו להם.
איך מגבירים את הטאפאס בתוכנו, כדי שניצור שינוי בהרגלי התרגול שלנו?
בשבילי התשובה טמונה בכוח ההתמדה ובהתבוננות, ללא תלות במזג אוויר חיצוני שלעיתים משפיע, מכנס ומחליש את הגוף, כמו גם את התודעה.
"בין אם אנו ממוקדים, מוסחים או עצבניים, בין שאנו מאושרים, עצובים או כועסים, בין אם אנו פוחדים, עייפים או נמרצים – אנו מתבוננים בעצמנו ובאימון שלנו מתוך שקט פנימי" (שערי הרוחות/ אורית סן גופטה)
משהו מתחיל להתייצב כשאנו מתמידים ולחלחל עמוק פנימה גם לחיי היום יום, לכל מילה, לכל צעד, לכל חוויה, לכל מפגש. כשזה מחלחל, החום הפנימי הופך ללהבה גדולה שממשיכה להיות שם גם כשמזג האוויר בחוץ סוער– המרכז נשאר יציב ושקט בתוכינו.
הטאפאס שומר על הכוח הפנימי והרצון ליצור את השינוי שיבוא מאיתנו ולא מאדם אחר שיזיז וידחוף. לא תמיד אנו מוכנים לזה.
הגוף יעורר התנגדות, פחד, רתיעה, דחייה. וגם זה בסדר. כשהגוף יהיה מוכן, השינוי פשוט יקרה.
כל מה שיש לעשות עד אז זה להמשיך לפרוש מזרון ולהעמיק את העבודה אל האדמה, את ההשתרשות, את החיבור פנימה, להתבונן, להמשיך לנוע ולהניע כל תא ותא בגופינו.
הצעה לתרגול קאפאלבטי עדין
תרגיל נשימה שמפעיל את אזור האגני בגופינו – כל חלל הבטן.
הנשימות עוזרות לשמור על הלהבה בוערת ומסייעות בעיכול פיזי של המזון ובעיכול רגשי של חוויות.
התרגול נועד כדי לנקות את הסינוסים, לחמם ולהמריץ דם לאיברים הפנימיים ולנקות עומסים רגשיים שמצטברים בגופינו.
מומלץ לתרגל קאפאלבטי בתחילת האימון.
– נשב בישיבה נוחה, נשים לב למגע של עצמות המושב בקרקע, נרגיש את הגב הארוך ונשקיט את בית החזה.
נטה את הראש והסנטר מעט קדימה ונתרכז באזור הטבור.
– נעצים את הנשיפה שלנו ונאפשר לשאיפה להתרחש בצורה ספונטנית וטבעית ולאחר מכן נאיץ את קצב הנשיפה.
ננשוף בקצב של נשימה אחת לשנייה לערך, נחזור על כך 15 פעמים ואז ננשוף באופן מלא.
– נשאף לאט ונעצור את הנשימה (קומבהקה) למשך חמש – עשר שניות.
– ננשוף וניקח נשימה מלאה בין מחזור אחד למחזור שני.
– נחזור על הרצף עשר פעמים.
* חשוב לשים לב – במידה ומתעורר כאב ראש/סחרחורת יש להפסיק את התרגיל ולחזור לנשימה רגילה.
למי כדאי להימנע ?
בעלי לחץ דם גבוה/נמוך, מחלות לב, נשים בהריון, אנשים עם בעיות
אוזניים/עיניים.
מוזמנים לתרגול מחמם ונעים.
