המולה בנדה היא למעשה המקום שאוסף, מרים ונועל את שרירי קרקעית האגן מהבחינה הפיסית שלו. איסופה מערבת את שריר הפרינאום ואת השריר הרחב בטני והיא מתייחסת לאיסוף של המולהדהרה צ'קרה, צ'קרת הבסיס, שהיא למעשה הסוגר שלה.
מבחינה אנרגטית בצ'קרת הבסיס שוכנת אנרגיית הקונדליני, ואחד מתפקידי המולה בנדהה הוא לשלוט ולשחרר את אנרגיית הקונדליני ולתעל אותה כלפי מעלה דרך השושומנה (שהיא הנאדי, ערוץ האנרגיה המרכזי והחשוב ביותר בגוף, הזורם לאורך עמוד השדרה וחוצה את הצ'קרות). כאשר אנרגיית הקונדליני מתעוררת היוגי חווה התעלות רוחנית והארה.
מיקומה של המולה בנדהה
כתבים יוגים עתיקים מתארים את מיקום המ.ב כאשר מניחים את העקב כנגד הפרינאום ומכווצים את פי הטבעת כמו ב – Aswini Mudra . כתבי הטנטרה לעומת זאת מסבירים כי המ.ב מתבצעת כאשר משחררים את פי הטבעת ומכווצים/ אוספים רק את ה- perineal body (האזור שבין פי הטבעת לאיברי המין).
רוב, אם לא כל, תיאורי המולה בנדהה בכתבים העתיקים מתייחסים לתרגול האנטומי הגברי בלבד ללא הבדל בין המינים. המ.ב יכולה להיות מורגשת אצל הגבר בהתרוממות שק האשכים, כאשר אצל האישה היא תורגש באזור שמסביב לצוואר הרחם כהתרוממות של הנרתיק.
תרגולה של המולה בנדהה
התרגול של המ.ב מתרחש בזמן הוצאת האויר מהגוף, בנשיפה, כאשר שריר הסרעפת משתחרר ומתרומם לכיוון הריאות והלב ואוסף איתו את שריר הסרעפת התחתונה שהיא למעשה רצפת האגן שבזמן זה מתכווצת ואוספת איתה את האיברים התחתונים. איסוף של רצפת האגן מ.ב ( ולא כיווץ אקטיבי שלה) מתרחש עד לקצה הנשיפה ולמקום של הרווח המתקיים בין קצה הנשיפה לתחילתה של השאיפה, מקום הכרוי ביוגה קומבקהה.
התחושות שיכולות לעלות בזמן איסוף המ.ב לקצה הנשיפה הן סגירה של רוכסן פנימי ונעילת חגורה מעל ( גיוס השריר הרחב בטני) יצירת חיוך בבטן התחתונה ויש מתארות זאת כתחושה של הכנסת טמפון.
תפקידיה:
המולה בנדהה מעוררת את מערכת העצבים הסנסורית והמוטורית, התחושתית- תנועתית (שאחראית בגוף על קצב בלב, לחץ הדם, נשימה וגוף במנוחה והרפיה) באזור האגן, מאזנת אותה ובכך למעשה מורידה את העומס מהמערכת הסימפתטית.
המ.ב יוצרת הרמוניה ביעילות תפקוד המערכת האנדוקרינית שכוללת בתוכה את האשכים, צוואר הרחם, יותרת המוח ובלוטת האצטרובל.
המ.ב יוצרת אינטגרציה בין התפקוד הנוירולוגי והאנדוקריני של הגוף דרך מניפולציות וקשרים לגוף האנרגטי וכך היא משפיעה על התנהגות האדם, אופי ומצב נפשי. דרך השפעה חיובית על כל הגוף הפיזי והמוח בפרט.
למולה בנדהה חשיבות רבה:
היבט פיזי – להתכווצויות של הפרינאום יש השפעה ישירה על איזון המערכת ההורמונלית ועירור של העצבים השולטים על אברי האגן התחתונים, ולכן עוזרת מאוד ככלי לטיפול במחלות של איברים תחתונים כגון בעיות במערכת העיכול ובעיות בתפקוד המיני, לגברים איסוף ועבודה של המ.ב יכול להגדיל את כמות יצירת הזרע, יכול למנוע בקע מפשעתי ויחזק את המערכת ההורמונלית תוך הגדלת הפרשת הטסטוסטרון.
היבט מנטלי – "נפש בריאה בגוף בריא". למ.ב קשר ישיר להרפיה מנטלית שבאה מהשפעות של לחץ נפשי, סטרס, זעם וחרדה וזאת עקב השפעתה על המוח, ולכן עוזרת במצבים של דיכאון, נוירוזה, פוביות, מאניה-דפרסיה ובמקרים מסוימים בשלבים מוקדמים של סכיזופרניה.
היבט רוחני – מעודדת התעוררות של אנרגיית הקונדליני, הממוקמת בצ'קרת הבסיס (ונשלטת ע"י המ.ב), וזרימתה דרך עמוד השדרה, השושומנה, ומכינה את היוגי למצב של נירוונה והארה.
היבט אנרגטי – איסוף המ.ב היא טכניקה פראנית יותר מפיזית והיא משפיעה בעיקר על הגוף האנרגטי דרך סוגי הפראנה השונים והצ'קרות. המולה מצריכה מאיתנו למקד את הריכוז שלנו בצ'קרת הבסיס שממוקמת במקום הנחבא הלא ידוע והמסתורי ביותר בגופנו ולנו עצמנו.
בזמן תרגול המ.ב כל 72.000 הנדים שהם המקור לזרימה האנרגטית בגופנו , באים לידי ביטוי, מושפעים ממנה ויוצרים הרגעה פיזית, מנטאלית ורוחנית עקב היותם חופפים למערכת העצבים ול-72000 קצות העצבים בגוף ומשפיעים על מקומות מסוימים במוח, מפתחים אותו ומעודדים חיים מלאים יותר.
לקבלת המרב שבתרגול המולה בנדהה כדאי לבצעה בשילוב עם פרניאמה (תרגילי נשימה), ובעודה זורמת בגוף, הבנדה מזרימה אנרגיה למקומות ואיברים שלהם היא נחוצה ומונעת את בזבוזה.
הטבות פיזיות של המולה בנדהה על גוף האישה
בתרגול המ.ב יתקיים שיפור של זרימת הדם אל כל אבירי האגן וקרקעית האגן ותתכן הטבה של כל התפקוד העצבי במרחבו של האגן, כמו גם הטבה בתפקודה של מערכת הלימפה.
כמו כן המערכת ההורמונלית הסופגת את מתחי היומיום תתייצב על ידי הרגעת מערכת העצבים.
התעוררות המ.ב, תוך כדי נשימה נכונה יכולה לטפל בצניחת איברים כגון רחם ושלפוחית שתן, לחזק ולעודד את ההנאה המינית- אורגזמות, לסייע בריפוי מחלות מין, להקל ולטפל בבריחת שתן, להקל ולסייע בתופעת הטחורים, לעזור בניקוי הגוף מפסולת כמו סילוק יעיל של דם הווסת והתרוקנות נעימה ורכה יותר ללא עצירויות ומתח למערכת העיכול.
תרגול המ.ב בזמן הריון, בשילוב כלים נוספים מעולם היוגה, ועד לזמן הלידה תיצור גמישות ואלסטיות בכל אזור שרירי רצפת האגן שתעזור בלידה מופחתת כאבים, והמשך תרגול מיד לאחר הלידה יסייע להחזיר את עוצמתה ותפקודה של רצפת האגן שנחלשה ולמנועה נזקים עתידיים.
תרגול נכון של המ.ב עוזר במעבר קל יותר אל תקופת תום הוסת ע"י איזון הורמונלי, תוך מניעת סימפטומים כמו דיכאון, לחץ דם גבוה, עייפות, אי שקט, עצבנות וסחרחורות, גלי חום..
הקשר של איסוף מולה בנדהה ורצפת האגן לעולמה של האישה
תרגול עקבי של המ.ב על ידי היוגה הנשית והכנסתה בעצם למודעות היום יומית, מאפשרים את המקום להתבוננות, חקירה, חיבור וארגון מחודש של האגן בכל חודש בחודשו ובכך למעשה מייצב את האישה ברמה המנטלית והרגשית על ידי כך שהיא לומדת לסמוך על עצמה מבפנים, למצוא את העוגן הפנימי שלה, את המקום שמימנו היא יכולה להתחזק, לצמוח, להרפות לאסוף ולהמשיך קדימה בחייה.
המ.ב כשמתרגלים אותה יוצרת את החיבור לידיעה של 'הרגע הזה' ולהבנה שהדבר היחיד הקבוע בחיים הוא השינוי, שינוי אותו היא לומדת לחוות באהבה וקבלה גדולה יותר עם פחות שיפוטיות וביקורת כל יום מחדש וכל חודש בחודשו.
מתי רצוי לאסוף מ.ב ורצפת אגן מחוץ לתרגול היוגה?
המולה בנדהה לא אמורה להיות מכווצת כל היום ( דבר אשר יכול לעורר חסימות וקשיים) אך רצוי שתתעורר בזמנים בהם הלחץ התוך ביטני בגוף עולה מתוך פעולות ספונטניות כמו למשל בזמן עיטוש, שיעול, קינוח אף וצחוק כמו גם בפעולות כמו הרמה, עליה במדרגות ..על מנת לאגן את האברים הפנימיים ולמנוע עומס על רצפת האגן, צניחות ודליפות.
ביבליוגרפיה:
Moola Bandha – The Master Key
Swami Buddhananda
Asana Pranayama Mudra Bandha
Swami Satyananda Saraswati
יוגה נשית – בריאות האישה בדרך היוגה/ מירה ארצי פדן
