לנקות. אני רצה ביער – צעד ועוד צעד. מהר, שיעלה הדופק, שיזרום הדם, שתאיץ הנשימה, שהריאות ישחררו כל מה שנתקע שם עמוק.
תמיד אהבתי ניקיון, תמיד חדרי וסביבתי היו מסודרים ונקיים באופן מושלם כמעט. על גופי, נפשי ותודעתי, לעומת זאת, פחות חשבתי במובן זה – של ניקיון, סאוצ'ה (בסנסקריט). את גופי טימאתי באוכל שאינו ראוי, בשתייה לא ראויה ובעשן הסיגריות. את נפשי ותודעתי טימאתי בהתמכרות, בתלות – פשוט מכוח האינרציה, מכוח ההרגל. לא התבוננתי כי לא רציתי להתבונן, כי קשה וכואב להסכים ולקבל החלטה, כי נוח שם באזור הנוחות כשהדברים בדיוק כפי שהם.
עם השנים ועם תרגול היוגה, התבססה בי ההבנה שהעישון מעכיר את תודעתי יותר מאשר את גופי, שהעשן ממסך את מבטי מראות האמת – א-וידיה בסנסקריט – הבורות הבסיסית הממסכת ראייתנו כבני-אדם, מהבנת המהות. מסך העשן. העשן היה רק עניין של זמן, עוד אבן נגף בדרך שידעתי תמיד על זמניותה, אך העישון הוא רק סימבול.
כמוהו, הרגלים ככללם, היאחזויות והיצמדויות, תבניות ודעות, התעקשויות – כל אלו מעכירים תודעתנו ולא מאפשרים לנו לראות נכוחה. הייתי בטוחה שאני חייבת סיגריה, המוח אותת לי כי גם הוא כבר רגיל, ומשהו שם כל הזמן חיכה לסיגריה הבאה כך שכמעט ולא היו רגעי נוכחות. לא היה שם רגע ללא עשיה כי תמיד שהתפנה רגע הסיגריה מילאה את הריק. הריק היפה, הריק החשוב.
הסיגריות נשרו מחיי ונפתח שם מרחב חדש – מרווח לנשימה (תרתי משמע). נפתחה בפני האפשרות לעצור ולהתבונן, לשהות ולהתרוקן, לא לעשות – פשוט להיות.
רובנו חושבים על ניקיון באופן חיצוני לנו – מנקים את חדרי ביתנו ולא את חדרי נפשנו. אך לא אחד מהם בטל – החוץ והפנים מזינים זה את זה. סביבה נקיה משרה נינוחות פנימית וניקיון פנימי מקרין החוצה ומשרה אווירה נינוחה. ביהדות ההתנקות או ההיטהרות היא מוטיב חוזר – ניקיון הבית בפסח, טהרה במקווה, צומות שונים. ביוגה תרגילי ניקיון הקרויים 'סט קריות' – ששת הנקיונות, מטרתם לנקות את הגוף ממש מבפנים. נראה כי הן היוגה והן היהדות מכוונות לטהרת הנפש והתודעה כאחת.
ונקטסאדדה בתרגומו ופרשנותו ליוגה-סוטרה כותב: "לשם התחלה, הגוף חייב להיות טהור. האימון באסנה עוזר להסיר את אי-הטוהר מן הגוף הפיזי ואת החסימות שמפריעות לתנועה החופשית של הפראנה. בד בבד ההכרה חייבת להיות טהורה, כך שמחשבות רעות לא יעלו בה. המניעים והרגשות חייבים להיות טהורים […] הגוף, ההכרה, הלב והנשמה חייבים להיות נקיים" (הרט בתרגום לונקטסאננדה, 2008;174-5).
לנקות זה לשנות הרגלים, להיפרד מהתמכרויות, להיפרד מדעות, לשחרר את המושכות ולתת לעצמנו פשוט להיות.
למעשה, תרגול היוגה בבסיסו הוא תרגול של היטהרות – אנו מבקשים לטהר את גופנו בעזרת האסאנות (תנוחות) והקריות (נקיונות), את נשימתנו והמערכת האנרגטית שלנו בעזרת פראנה-יאמה (מילולית=ויסות אנרגיית החיים, בפועל= תרגילי נשימה), את נפשנו בעזרת התכווננות לפתוח את ליבנו ולאמץ עקרונות כמו א-הימסה (אי-אלימות) וסאטיה (אמת), ולבסוף – את תודעתנו על ידי זיכוך המבט, התנקות מהתוכן, מכל אותם תסריטים במוחנו, התרוקנות לרגעים מתנודות התודעה – אל עבר מבט צלול ורואה, ראייה נכוחה, האני, היקום, הכלום והכל. היש.
למעשה, זוהי הפרדה מלאכותית. תרגול אשר מטרתו לטהר את הגוף הפיזי בדיוק באותה מידה מנקה את התודעה. הקאפאלאבהאטי היא דוגמא לפראנה-יאמה אשר מטרתה לנקות – כיווץ שרירי הבטן במהירות ובפתאומיות כך שהאוויר מתפרץ כמו ממפוח (ס.ייסודיאן, א.האיך,145;1959). ברמה הפיזית הנשיפות המואצות מנקות את דרכי הנשימה ותנועת הבטן מניעה את מערכת העיכול ומנקה אותה. התרגום של 'קאפאפלאבהאטי' הוא 'קרקפת זוהרת' – אולי בגלל שהיא פותחת את החושים ואת התודעה. דווקא בהפוגות שבין מחזור למחזור יש שם תחושה של ציפה תודעתית, כאילו משהו עלה אל הראש, ונפתח שם מרחב של שקט, בהירות, נוכחות.
___
מקורות:
האיך אליזבת, ייסודיאן סלואראג'אן. תרגום: מיכאל בן-חנן. 'יוגא ובריאות'. 1959. ירושלים:י' מרכוס.
ונקטסאננדה, סוואמי. תרגום: פריה הרט. 2007. הוצאת מודן.