פסח כל השנה
האביב כבר בפתח ואתו מגיע חג החירות, עמוס המשמעויות והמסרים הרבים אודות התחדשות, תהליכי הניקוי הפנימיים (שתואמים להפליא תמיד את טירוף ניקיונות הפסח), יציאות מצריים חיצוניות ופנימיות ומעברים מעבדות לחירות.
אבל למעשה היוגי המצוי, מצוי בחגיגות הפסח בכל יום ולאורך כל השנה, כיוון שהוא עסוק באופן תמידי בניקוי הפסולת המצטברת בתוך המערכת שלו (בגוף, בנפש ובתודעה), ביכולת להתחדש ולהיות נוכח ברגע ההווה וביציאה מעבדות לחירות בכל דור ודור, בכל נשימה ובכל רגע ורגע.
אם מנקים את סימני הסיפור המקראי, ומתמקדים במהות, פסח הוא חג יוגי לכל דבר.
הליכה בדרך היוגה
הליכה בדרך היוגה היא ניסיון ליצור איזון מתמיד בין 3 פעולות:
1. ניקוי והוצאת פסולת מיותרת החוצה.
2. הפחתה בהכנסה וביצירה של פסולת חדשה פנימה.
3. הגברה והעצמה של הטוב והצלול שכבר קיים בתוכנו.
כל אחד מההיבטים האלה מקרב אותנו, ההולכים בדרך היוגה אל האיכות הצלולה הבסיסית איתה אנחנו רוצים לבוא במגע כמה שיותר ביוגה ובחיים. עבודה מאוזנת ועקבית על שלושת ההיבטים האלה מגבירה ומגדילה את התקדמותנו בכיוון הנכון.
1. ניקוי וסילוק פסולת
מנגנוני הניקוי הפנימיים של הגוף שלנו, עובדים ללא לאות בכל רגע ורגע לסלק מגופנו פסולת מיותרת מהגוף, החל בכבד ובכליות שממונים על סינון הפסולת והפרשתו מן הגוף, המשך בריות שבהן מתבצע חילוף הגזים (הכנסת חמצן והוצאת פחמן דו חמצני) וכלה במנגנוני הניקוי שקיימים בכל תא בגוף שאחראיים לקלוט ולהזין את התא באנרגיה הנחוצה לו ולהפריש ממנו החוצה את הפסולת המיותרת.
פסולת ורעלים נוצרים ומצטברים גם ברובד הנפשי והמנטלי שלנו בדמות מחשבות מכאיבות ורגשות שלא עובדו, ריבוי מתחים ואורח חיים לקוי והצטברותם גורמת למחלות, מפריעה לתפקוד תקין של הגוף ומונעת מאיתנו שלווה נפשית ושקט בתודעה.
מכיוון שכמות הרעלים הנכנסת לגוף שלנו ומיוצרת על ידו היא גדולה (תזונה לקויה, זיהום אוויר, אורח חיים לחוץ), ומכיוון שהגוף שלנו עובד קשה להשתלט עליהם ולא תמיד מצליח ומאחר ועיסוקם העיקרי של היוגים לאורך אלפי שנים היה חיפוש וחקירה של דרכים להשבת האיזון לגוף ולתודעה, לקחו על עצמם היוגים את המשימה לעזור לו ככל יכולתם, לעשות את עבודתו נאמנה והניקוי הפך עיקרון מרכזי וחשוב בדרך החיים היוגית.
ההבנה שבמהלך החיים נוצרת ומצטברת כל הזמן פסולת בתוכנו הביאו את היוגים לפיתוח דרך חיים ובה תרגול יומיומי שמהותו לסלק את הפסולת הפיזית, הנפשית והמחשבתית שלנו ולאפשר למערכת על רבדי הקיום השונים שבה להישאר מאוזנת ונקייה.
בהאטה יוגה פרדיפיקה (טקסט סנסקריטי מן המאה ה-15 לספירה) מצוינות ומפורטות שש דרכי ניקוי יסודיות של מערכת העיכול והאיברים הפנימיים (האטה יוגה פרדיפיקה, פרק 2 כולו ושלוקה 22 במיוחד), ומעבר להן התרגול היוגי גדוש בתרגולים שמטרתן לנקות רעלים ופסולת מכל רמות הקיום שלנו – פיזית, אנרגטית, נפשית ותודעתית.
נשימה כאמצעי ניקוי
ההיבט הישיר והזמין ביותר של פעולת הניקוי ביוגה הוא הנשימה.
העבודה איתה והשליטה בה באים לידי ביטוי בכל רגע במהלך תרגול היוגה ובאופן מרוכז בפראנימה, הלוא הם תרגולי הנשימה ששני פירושיה המרכזיים והנכונים במידה שווה הם: שליטה בפראנה והרחבת הפראנה (פראנה = אנרגיית החיים שעוברת דרכנו באמצעות כל מה שנכנס ויוצא מאיתנו).
מרכזיות הנשימה ביוגה היא פועל יוצא של הקשר ההדוק בין הנשימה והתודעה שלנו. הנשימה משפיעה באופן ישיר על מצב התודעה ומושפעת ממצב התודעה כמעט מיידית. היא הגשר שמחבר בין הגוף הפיזי הגשמי שלנו ובין הגוף האנרגטי שמרכז את סך כל סוגי האנרגיה שקיימים בתוכנו ושולט בין היתר גם במצבנו הנפשי והמנטלי.
הנשימה היא הנשאית המרכזית של הפראנה. כאשר הפראנה בתנועה גם גלי התודעה שלנו בתנועה, כשהפראנה עוצרת, גלי המחשבה שוככים והתודעה חווה עצירה.
מתוך ההבנה הזאת ובעקבות חקירה מעמיקה במשך אלפי שנים, הגיעו היוגים למסקנה כי שליטה מקסימלית בנשימה שלנו תביא לשליטה בפראנה, ושליטה טוטאלית בפראנה תביא לשליטה בתודעה – הלוא היא גולת הכותרת והמטרה העליונה ביוגה.
כיוון שהנשימה והפראנה כרוכות זו בזו, תרגולי פראנימה קשורים ישירות לעבודה עם הנשימה: מצד אחד, הרחבת נפח הנשימה, שיוצרת זרימה מוגברת של דם עמוס בחמצן ומאפשרת ניקוי רציני של רעלים ופסולת מהגוף ותחושת עירנות ורעננות, ומצד שני עצירת הנשימה שמאפשרת ספיגה טובה יותר של החמצן בדם ומשפיעה מאוד לטובה על השקטת התודעה.
לנו, אנשי העולם המודרני, יש דרישות גבוהות מהמוח שלנו לכן תרגולי ניקוי שכאלה כחלק משגרת היום יום חשובים לנו במיוחד: אנחנו זקוקים לתרגול כזה שמשחרר מאיתנו מתחים שנצברו בגוף, משפר את הזיכרון ומגביר את יכולת הריכוז שלנו, ממריץ את היכולות האינטלקטואליות ומאפשר את הניקיון הנחוץ למוח כדי שיוכל להמשיך לתפקד באופן מיטבי.
2. הפחתה בצריכה וביצירה של פסולת
במקביל לפעולות שאנחנו עושים לטובת ניקוי המערכות שלנו מן הפסולת המצטברת, אחד התהליכים שנרצה להירתם אליהם בדרך היוגה הוא הניסיון להפחית את כמות הפסולת שנכנסת אל הגוף שלנו או שנוצרת בו.
את רוב הרעלים והחומרים שמיותרים לנו אנחנו צורכים באמצעות תזונה לקויה ועתירה בחומרים שהגוף שלנו מתאמץ מאוד לנקות מאיתנו, באמצעות אוויר מזוהם וקרינה שאנחנו חשופים אליה יותר ויותר בשנים האחרונות.
כחלק מתהליך הניקוי שאנחנו רוצים לעבור בדרך היוגה, נרצה למצוא דרכים להפחית בצריכת מזון מעובד, עתיר חומרים משמרים או מרוסס, או מזון שמכביד מאוד על מערכת העיכול ובמקומו לצרוך יותר מזון טרי, שיש לו השפעה מנקה ומיטיבה על גופנו. נרצה כמובן להשתדל ולנשום אוויר צלול ופחות מזוהם ולהיחשף כמה שפחות לקרינה סלולרית.
ברמה הרגשית והתודעתית אנחנו צורכים תרבות, מפגשים אנושיים וחוויות שונות שעוברות עלינו.
גם ברמה הזאת, נרצה בהדרגה לכוון את חיינו כך שהמזון התרבותי והרוחני שאנחנו צורכים יהיה נקי יותר, שהמפגשים החברתיים שלנו עם משפחה וחברים יהיו כאלה שתומכים בנו ומעוררים בנו שמחה ורווחה ולהפחית מפגשים עם תכנים אלימים או כאלה שמרוקנים אותנו.
אחד הדברים המרכזיים שהיוגה מדברת עליהם הוא השליטה בצמצום הפסולת והרעלים שאנחנו עצמנו מייצרים.
מעבר לפסולת הפיזית שנוצרת בגוף שלנו כחלק מתהליך חילוף החומרים, אנחנו מייצרים כמעט כל יום פסולת מחשבתית ונפשית: הפסולת הזו באה לידי ביטוי באמצעות מחשבות שליליות ומלחיצות שאנחנו חושבים במשך שעות רבות מידי, לפעמים ממש באופן כרוני, באמצעות דאגות וטרדות שממלאות את השגרה שלנו ועל ידי רגשות קשים שאנחנו חווים וצוברים בנפש שלנו במהלך היום יום.
מכיוון שטבעה של התודעה להיות עמוסה במחשבות שונות היה ידוע מקדמת דנא, חלק מתרגול היוגה המנטלי היה מאז ומעולם הניסיון לשלוט במחשבות שעוברות בתודעה שלנו, לשים לב למה שאנחנו חושבים ולאופן בו אנחנו מדברים עם עצמנו ועם אחרים ולהשתדל שאופן החשיבה, הדיבור הפנימי והחיצוני ובעקבותיהם הפעולות שלנו, יהיו עד כמה שאפשר חיוביות ובונות עבורנו ועבור האנשים איתם אנו באים במגע.
ביוגה סוטרות לפטנג'לי מוקדש דיבור נרחב לאופן שבו מחשבותינו והתנהגותנו משפיעים על אורח החיים שלנו, ומודגשת ההמלצה לגישה הנכונה שנרצה לטפח כלפי סוגי אנשים שונים בחיינו (1.33), הריסונים ועקרונות המוסר שנרצה לאמץ לעצמנו והחשיבה שנרצה לטפח כחלק מהרצון שלנו לנקות ולזכך גם את הנפש ואת התודעה שלנו (2.30-45).
לכן חלק מתהליך הניקוי התמידי שלנו מתרגלי היוגה הוא להשתדל להימנע מחשיבה ודיבור שליליים, מנמיכים, מדכאים ופוגעניים כלפי עצמנו וכלפי אחרים מתוך ההבנה שמחשבות שכאלה מייצרות רגשות קשים ושליליים ואלה הן בבחינת פסולת ורעל לכל דבר שמצטברים בתוכנו.
במקומם נרצה בהדרגה לטפח גישה ידידותית וחומלת יותר כלפי עצמנו וכלפי הסובב אותנו.
כמובן שהדבר לא תמיד פשוט כל כך וכמו כל דבר בחיים וביוגה הוא דורש תרגול עקבי ומתמיד.
דוגמה אחת מיני רבות לאופן שבו תרגול כזה יכול להתבטא בחיי היום יום הוא הניסיון להתמקד ולהדגיש פחות שוב ושוב את מה שאנחנו לא רוצים בחיינו או את מה שלא עובד עבורנו טוב ולנסות לחשוב,לדבר ולהתמקד בדברים שאנחנו כן רוצים, בסלילת הדרך אליהם ובמציאת דרכים שונות להרגיש טוב כבר בהווה, בדרך אל המציאות המיוחלת.
3. העצמת הטוב בתוכנו
נקודת הפתיחה של היוגה היא שמקור כל הטוב בחיינו והפתרון לכל הבעיות והסבל שלנו מצוי מראש, מאז ומתמיד בתוכנו, ואותה תמצית עמוקה ביותר שלנו, מהותה היא תמיד טוב.
כמו שאומר פטנג'לי בסוטרות הידועות שפותחות את הטקסט שלו: היוגה מתרחשת תמיד עכשיו בזמן ההווה, יוגה היא עצירה של התפקוד המחשבתי, וכשזה קורה אנחנו שוהים בטבענו האמיתי וטוב לנו, אנחנו לא מבולבלים וברור לנו מי אנחנו ומי אנחנו לא. בשאר הזמן, אנחנו מזדהים עם פעילות המחשבה שלנו (ניסוח חופשי של סוטרות 1.1-4).
כולנו חווים בחיים שלנו רגעים קטנים של אושר. רגעים שבהם המחשבה שלנו רגועה ואטית, אנחנו לא מרגישים צורך להתערב בה או בעולם סביבנו, לא מרגישים צורך לתקן שום דבר בעולם, ונראה שהכל יושב במקומו, ואנחנו מונחים ונחים במקומנו, לא זקוקים לשום דבר חיצוני, מפויסים עם עצמנו ועם היקום שבתוכו אנחנו חיים. אצל רובנו, רגעים שכאלה באים והולכים, ולרוב אין לנו שליטה על הגעתם, על משך הזמן שלהם ועל הרגע שבו הם נגמרים.
היוגה, היא למעשה תרגול שמנסה לפתח שליטה בחוויה הזו וללמוד את המנגנונים שמאפשרים לכמה שיותר רגעים בחיים שלנו להיות צלולים ובהירים כאלה.
מכיוון שכך הדבר, ומכיוון שההנחה שכל הטוב והצלול הזה כבר נמצא בתוכנו, בנוסף לתהליך ההתנקות התמידית שאנחנו מחויבים לו ובנוסף להפחתת היצירה וההכנסה של חומרים וחוויות שרעילים לנו, נרצה לקחת גם אחריות על זיהוי המקומות בתוכנו שכבר טובים ולדאוג להעצים אותם, להגביר ולפתח אותם.
מחשבות טובות, כוונות טובות שלנו כלפי עצמנו ואחרים, רגשות חיוביים של אהבה ושמחה שיש בנו, הרצון והיכולת שלנו להעניק מעצמנו – באלה נרצה להרבות וכמו "לחלוב" מהם את המקסימום שיש בהם ולתת להם למלא כמה שיותר רגעים בחיינו.
קודם נהיה מאושרים
תרגול היוגה מכוון אותנו להתבונן בדפוסים ובמנגנונים האוטומטיים של החשיבה שלנו. מתוך אותה התבוננות מודעת מתפתחת בנו יכולת הבחנה מבדלת (viveka) שמאפשרת לנו לבחור מחדש, מה מתוך אותם הרגלים שיש לנו תומך בתהליך שלנו, על אלו מהדפוסים נרצה לוותר ואלו הרגלים חדשים נרצה לאמץ.
כשיכולת ההתבוננות שלנו מתפתחת ומתבססת, פעמים רבות נשים לב, שאופן החשיבה שלנו מתוכנת לזהות את השלילי שבחיינו. כמעט כל אדם שנשאל מה לא בסדר בחייו יוכל לתת לנו מיד בלי כל מאמץ רשימה של דברים שהיה רוצה שישתפרו או ישתנו, אבל מה לגבי רשימת הדברים הטובים בחיינו?
לפעמים לא פשוט לנו למנות את הטוב בחיינו, להודות בו ולהרגיש שמחים ומסופקים ממנו.
יש אנשים שיש להם איזה חשש לא מודע שאם יעזו להצהיר בקול רם או בפני עצמם על הטוב שבחייהם, הדבר יתנגש ויטשטש את כל התחומים שמהם הם עדיין לא מרוצים ויעכב את יכולתם לשאוף לשיפורם.
בפועל הדברים פועלים בדיוק ההיפך: היכולת שלנו להעצים ולהגביר את עוצמת החשיבה החיובית שלנו ואת כמות המחשבות וההרגשות הטובות שלנו לגבי דברים בחיים, היא היא זאת שמזרזת ומעצימה את הגעת הטוב אלינו. נדמה לנו שקודם צריכים לקרות לנו דברים טובים ואז נוכל להיות מאושרים, בפועל היכולת להיות קודם כל מאושרים היא זו שמביאה ומושכת אלינו את הטוב.
חוקי המשיכה ביקום, מצרפים דברים דומים זה אל זה, לכן היכולת שלנו למלא את עצמנו בטוב, להגביר ולהעצים אותו, יוצרת בנו תדר שמושך אליו עוד טוב שדומה לו: כשאנחנו ממוקדים בטוב, אנחנו רואים אותו יותר בתוך מכלול החוויות בחיינו, בוחרים להתרכז בו ומשקיעים את מרב האנרגיות שלנו כך שהאופן שבו המכלול של חיינו נחווה על ידנו הוא חיובי יותר.
לסיכום
דרכנו ביוגה תמיד תשאף להוביל אותנו לתרגל ולאזן בין שלושת כיווני הפעולה הללו: ניקוי המערכות שלנו, הכנסת תוכן פחות רעיל ויותר מזין לתוכן וזיהוי והגברת הטוב והצלול בתוכנו.
תשומת לב מודעת ועקבית לשלושת ההיבטים הנ"ל בחיינו וטיפוח שלהם, תשמור אותנו על פי רוב על השביל הנכון ותעזור לנו לשוב אליו בכל פעם כשאנחנו מתרחקים ופונים לשבילים אחרים.
שיהיה לנו חג אביב מלא פריחות והתחדשות הגוף והנפש.
צילומים: ליאת מנדל